על פי הערכת השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים, הסכום שהמדינה צריכה להעביר, בהתאם לחוק שהכנסת חוקקה בשנת 2014, לקרן להתחדשות עירונית הוא 580 מיליון שקלים. לפי עמדת הרשות להתחדשות העירונית הסכום אמור היה להיות 1.2 מיליארד שקלים ועל פי עמדת נציג האוצר הסכום אמור היה להיות 70 מיליון שקלים בלבד. עד היום, מעל 5 שנים לאחר שהחוק הזה נחקק, ושנועד להסיר את החסמים לביצוע התחדשות עירונית באזורים בהם אין היתכנות כלכלית, שר האוצר לא חתם על התקנות המאפשרות את הקמת הרשות להתחדשות עירונית. ישנה הערכה כי העיכוב נגרם בשל חילופי השרים במשרד הבינוי והשיכון מאחר והשר גלנט ניהל סדר יום לעומתי מול השר כחלון, למרות היותו חבר במפלגת כולנו, ונאבק על הקמת הקרן יחד עם יעקב אביטן, מנהל הרשות. כיום מכהנת בתפקיד השרה, יפעת שאשא-ביטון המקורבת יותר לשר האוצר ואולי בשל כך, ישנו שינוי בהתנהלות מול האוצר, כאשר חיים אביטן גם הוא מתיישר עם הקו של ההתנהלות החדשה. מטרות הקרן של התחדשות עירונית, מפורטות בהסבר לתיקון בחוק והן לסייע לפעולות אשר תורמות לביצוע התחדשות במרכזים הוותיקים של הערים, כולל במבנים שבהם יש דיירים בדיור הציבורי, כמו גם לסייע לרשויות המקומיות בתהליכים של התחדשות עירונית. מטרה נוספת היא סיוע למיזמים של פינוי־בינוי ושל חיזוק מבנים כולל במיזמים שאין כדאיות כלכלית לבצע אותם. לו הקרן הייתה קמה, ניתן היה לסייע בפתרון של החסמים בתחום של התחדשות עירונית, כולל התגברות על היעדר היתכנות כלכלית ליישום שלה בערי הפריפריה.
|