בעלי דירות בבניין ובו 3 קומות ו-9 דירות, ברחוב אליהו קראוזה בעיר חולון חתמו על חוזה התקשרות עם יזם, לפיו יתווספו לבניין תשעה מחסנים בקומת הקרקע של הבניין עבור 9 הדירות, וכן תוספת של 3 מ"ר לדירות הדרומיות שמיועדות לשיפור המיגון. ההסכם שנחתם כלל גם תשריט של הבניין לאחר תוספות הבינוי. בסעיף קריטי בחוזה נקבע כי על היזם להמציא את התוכניות להיתר הבנייה, התואמות את התשריט, וצוין כי סטייה לא מהותית ביניהם לא תהווה הפרה של ההסכם, וכן כי בעלי הדירות מתחייבים, בתוך 7 ימים מהמועד שהיזם ביקש, לחתום על התוכניות ועל המסמכים הדרושים לשם קבלת היתר הבנייה. לאחר חתימת ההסכם, בדקו היזמים בעזרת מודד את התוכניות וגילו כי מרחק של החזית הדרומית לא מאפשר את התוספת של 3 המ"ר לדירות הדרומיות, אלא פחות. בנוסף, האדריכלים הגישו תוכניות להיתר בנייה ללא המחסנים שהובטחו בקומת הקרקע לאחר שמחלקת ההנדסה בעירייה לא אפשרה את הבנייה עם דרישה זו. התוכניות שהוגשו לקבלת היתר, לא הוצגו בפני בעלי הדירות ולא נחתמו על ידם אלא על ידי אחד מנציגי החברה שהיה לו ייפוי כוח מעלי הדירות. בעלי הדירות הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, באמצעות עו"ד גיא הרשקוביץ, לסעד כספי, ביטול החוזה וצו מניעה לביצוע העבודות, מתוך טענו שהיזמים הפרו את החוזה. את התביעה הגישו השופט בדימוס, יהודה זפט, קבע כי הצגת התוכנית לדיירים, הכוללת את המחסנים היתה רשלנית, ולא נעשתה בדיקה, אך הוא דחה את טענת הדיירים לגבי מצג מטעה ורשלני בעניין התוספת בחזית הדרומית. השופט בדימוס ביטל בפסק בוררות את החוזה.
|