בית המשפט חייב את חברת הבנייה להחזיר לרוכשי הדירה הוצאות הקשורות בביטול הרכישה במסגרת פרויקט של תמ"א 38
התובעים רכשו בסוף שנת 2015 מחברת "רויאל גרדן - התחדשות עירונית" דירה שעתידה הייתה להיבנות במסגרת פרויקט של תמ"א 38 אותו ביצעה החברה. 9 חודשים לאחר שנחתם הסכם הרכישה, ולאחר שנרשמה לטובתם הערת אזהרה, ולאחר שהתובעים שילמו 159,600 שקלים כתשלום ראשון ועוד 25,000 שקלים עבור שכר טרחה לעו"ד, התברר לתובעים שהבנק מסרב לתת להם הלוואה במשכנתא. מכיוון שהתובעים התכוונו לשלם את התשלום השני של הרכישה לפי ההסכם, פנו התובעים לחברה הנתבעת בבקשה לבטל את העסקה.
החברה הסכימה לבקשת התובעים לביטול העסקה והצדדים חתמו על "הסכם ביטול" באוגוסט 2018 ובו הוסכם כי יבוצע כל מה שנדרש על מנת שהמכירה תבוטל, ובכלל זה גם דיווח לרשויות המס וכן מחיקה של הערת האזהרה.
החברה מכרה את הדירה לרוכשים אחרים זמן קצר אחרי ביטול הרכישה של התובעים, אך אז נוצרה מחלוקת בין שני הצדדים הנוגעת לגובה ההחזר שיקבלו התובעים, אשר הובילה לתביעות הדדיות.
על פי הסכם הביטול ניתנה לנתבעת הזכות לנכות, לפי שיקול דעתה, מההחזר שיינתן לתובעים את ההוצאות שנגרמו לה.
הנתבעת העבירה לתובעים שיק על סך של 50,940 שקלים אך התובעים דרשו החזר גבוה יותר ופנו בתביעה לבית משפט השלום בראשון לציון, תוך שהם נמנעים מלפרוע את השיק.
גם החברה הנתבעת הגישה תביעה כנגד התובעים ובו היא טענה כי בהסכם הביטול של הרכישה הוסכם כי לא יהיו לצדדים עוד טענות או תביעות זה כנגד זה, והתובעים הפרו את הסכם הביטול הזה.
שופטת בית משפט השלום, כרמית בן אליעזר, הגיעה למסקנה שההוצאות שהנתבעת כללה בתחשיב שלה, ושאותן היא ביקשה לנכות מההחזר שיינתן לתובעים, הן חורגות מאלה שהיא הייתה רשאית לקזז מסכום ההחזר, ושאין היא רשאית לכלול בקיזוז כל סכום, מכיוון ששיקול הדעת שניתן לה כפוף לעקרונות של תום לב ושל סבירות. השופטת ציינה שאין הנתבעת יכולה לכלול הוצאות הקשורות באופן סביר למכירת הדירה לרוכשים אחרים לאחר ביטול ההסכם, כמו למשל עבודה של הריסה ובנייה שלטענת הנתבעת נדרשו ממכירת הדירה לרוכשים אחרים.
השופטת בן אליעזר גם ציינה כי הנתבעים לא הצליחו להוכיח כי הרוכשים החדשים של הדירה דרשו את ביצוע השינויים בדירה שטענה הנתבעת, ואשר היא כללה בסכום ההחזר שהיא תחזיר לתובעים.
השופטת דחתה את תביעת הנגד של חברת "רויאל גרדן - התחדשות עירונית" וחייבה אותה לשלם סל של 25,000 שקלים עבור הוצאות ושכר טרחה.
לסיכום, קיבלה השופטת כרמית בן אליעזר את תביעת התובעים ופסקה כי החברה יכולה הייתה לקזז עבור שכר עו"ד וכן הוצאות על הוצאות משרד והוצאות בגין שיווק שנבעו מהצורך למצוא רוכשים חדשים לדירה, סכום של 39,279 בלבד. לפיכך קבעה השופטת כי לאחר הקיזוז מתקבל סכום של 120,321 שקלים, אך מאחר והתובעים דרשו בתביעתם סכום של 102,575 שקלים בלבד, אין בסמכותה לקבוע סכום גבוה יותר ולכן קבעה כי החברה הנתבעת תפצה את רוכשי הדירה שביטלו את העסקה בסך של 127,575 שקלים. סכום אשר כללו שכר עו"ד בגובה של 25,000 שקלים.
כתבה: עו"ד אודליה נמיר
פסקי דין קשורים:
איסלמגלייב ואח' נ' רויאל גרדן - התחדשות עירונית בע"מ
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
|