על פי הנתונים של משרד השיכון, מתגוררות כיום כ-2,400 משפחות בדירות של הדיור הציבורי הנמצאות בבניינים בהם מתבצעים תהליכים של התחדשות עירונית. באחת הדירות האלה בעיר תל אביב, גר גיא סיני (בן 42) יחד עם אמו הנכה. הבניין עבר שיפוץ במסגרת התחדשות עירונית לפני 3 שנים ושטח הדירה שהיה 40 מ"ר, הוכפל. גיא ואמו שמחו על הגדלת הדירה, אך התברר להם כי מאז שהם נכנסו לשירה המשופצת, גדל תשלום הארנונה לסכום של 840 שקלים, שהוא פי 4 מהסכום ששילמו לפני השיפוץ, וזאת בניגוד להבטחה של המדינה שתהיה התחשבות בעניין זה, שדיירים הנמצאים בדירות של הדיור הציבורי לא יחויבו במשך 5 שנים לפחות על התוספת של ההוצאות בארנונה המסתכמת במאות שקלים בחודש. סיני כועס על המדינה שמתמהמהת לעדכן את התקנות בהתאם לחוק שאושר כבר לפני למעלה משנתיים וגורמת לכך שהוא נאלץ לשלם את התוספת המשמעותית עבורו והוא נדרש להלוואות כדי שיוכל לעמוד בהתחייבויות הכספיות שלו. מקרה נוסף (מתוך תלונות רבות שהגיעו לעמותת "ידיד") מדובר על אישה שמתגוררת בדיור הציבורי כבר כ-30 שנה, ובבניין בו היא גרה, הנמצא במרכז הארץ, בוצע פרויקט של תמ"א 38 שבמסגרתו הורחבה דירתה וסכום הארנונה שהיא נדרשה לשלם הוכפל בשל כך, מה שגרם להיווצרות חוב שלה העומד על אלפי שקלים שאין ביכולתה לשלם. רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד" העיר כי לא סביר שמשפחה המשלמת סכום כסף נמוך לחברה המשכנת, תיאלץ לשלם סכום העולה על שכר הדירה כאשר יזם תמ"א 38 או הקבלן גורף רווחים גדולים. זהבית קורבר, עורכת הדין של העמותה, הוסיפה כי ההוראות הכתובות בחוק לגבי התחדשות עירונית מחייבות את שר הפנים. בתגובה לטענות הודיעו במשרד הפנים כי עניין זה נמצא בהליכי עבודה מתקדמים ומהרשות להתחדשות עירונית מסרו כי לפני חודש התקבלה טיוטה לתקנות ולפי הידוע לה לא הועלו לה התנגדויות.
|