תושב רמת גן המתגורר מעברו השני של הכביש, התנגד לביצוע פרויקט של תמ"א 38 במסגרת הריסה ובניה אותו אמורה לבצע החברה הקבלנית "בית וגג". מדובר פרויקט שקיבל היתר לפני שנה ולפי התכנית ייהרסו שני בתים נמוכי קומה ברחוב רננים ברמת גן ובמקומם ייבנו שני בניינים בני תשע קומות. התושב טוען כי לא קיבל הודעה אישית יחד עם כל אלה שעלולים להיפגע מהפרויקט וקיבלו הודעות אישיות. התושב התלונן בפני ועדת הערר המחוזית מכיוון שלא הייתה לו הזדמנות להגיש התנגדות. הוועדה דחתה את טענתו בנימוק שהתושב אינו נחשב כמי שעלול להיפגע כי דירתו נמצאת במרחק מהפרויקט ויש כביש ברוחב של כ-20 מטרים המפריד בינה לבין מיקום הפרויקט. התושב פנה לבית המשפט לעניינים מנהליים בטענה שהוועדה חייבת למסור הודעה אישית לכל בעל עניין בלי קשר לעובדה אם הוא יכול להיפגע. גופי התכנון טוענים כי לא ניתן לבצע בדיקה של כל בעלי הזכויות, מכיוון שהיא דורשת כוח אדם ומשאבים כספיים שלא ניתן לעמוד בהם. השופטת גילה רביד קבעה כי אין הצדקה להתערב בהחלטת הוועדות וגם כי התכנית במקום גם ללא תמ"א 38 מאפשרת בנייה של בניין בגובה של 7 קומות והתוספת של שתי הקומות איננה מהותית מה עוד שדירת העותר פונה לכיוון אחר מאשר מיקום הפרויקט. יחד עם זאת מתחה השופטת ביקורת על הוועדה בעניין המדיניות למשלוח הודעות.
|