שלום,
אני גרה בבנין עם תקרת רביץ אשר הדירה שלי היא בקומה הרביעית (קומה אחרונה), אנו לקראת חתימה על החוזה מול הקבלן ושאלתי היא:
הקבלן צריך לפנות אותנו מן הדירה סה"כ 5 דירות (אנו 2 בניינים מחוברים) ובזמן הפינוי אנו צריכים לגור בשכירות והקבלן ישלם את השכירות עצמה אולם הפחד הוא שהקבלן יתחיל את פעולות שבירת התקרה ואז יפשוט את הרגל מה אנחנו יכולים לעשות במצב זה? בחוזה קראתי כי יש ערבות אוטונומית של 750 א' ש"ח אולם אני לא חושבת שדבר זה מספיק... אני שיפצתי את הדירה שלי לפני כשנתיים ב200,000 ש"ח ובטוח שיהיו נזקים לדירה שלי. האם הערבות בחוזה צריכה להיות נפרדת משאר הבניין וצריכה להתייחס רק לקומה ד' מכיוון שה750א' ש"ח היא לכלל הדיירים.
מעבר לכך האם אני בתור דיירת בקומה ד' שנפגעת הכי הרבה מהתמ"א ומקבלת בדיוק כמו כל שאר הדיירים אשר הם לא נפגעים בצורה משמעותית כמוני יכולה לדרוש מהקבלן חניה בטאבו?
בנוסף העו"ד שלנו הוא עו"ד שאנחנו הבאנו אבל הקבלן הוא זה שמשלם לו אז למה שיהיה לו אינטרס לטובתנו הרי האינטרס של העו"ד הוא לקבל כבר את הכסף לא?

פאני שלום רב,

במקרים של תקרת רביץ בדירות קומת הגג ישנה אפשרות הנדסית לבנות את יציקת הבטון שמעל הקומה האחרונה ורק לאחר מכן להסיר את תקרת הרביץ (בזמן הבניה, תקרת הרביץ קשורה למוטות פלדה).
בעניין הערבויות, קשה לי מאוד לחוות דעה מאחר ויש להכיר את כלל מערכת הבטוחות בהסכם ורק אז לבחון האם מדובר בבטוחות המהוות הגנה ראויה לסיכונים הצפויים.
עם זאת, אני ממליץ לדרוש ערבות גם לדמי השכירות (למקרה שתצאו מהבית וחלילה הצ'קים עבור תשלומי השכירות יחזרו)
אפשר גם לבקש ערבות נפרדת (בכל הקשור לבניה והריסת תקרת הרביץ) מאחר ודירתך חשופה לסיכונים נוספים שאינם מנת חלקן של יתר הדירות בבניין, אך שוב הדבר נגזר ממכלול הבטוחות והוראות ההסכם ואיננו הכרחי בכל מצב.
לגבי "הדיירת שנפגעת הכי הרבה" - הטענה אינה ברורה לי, ולרוב עולה דווקא מדיירי קומה ראשונה שמציינים שהמעלית המתווספת לבניין אינה תורמת להם תרומה כה משמעותית כשם שהיא תורמת לבעלי הדירות שבקומות הגבוהות, והדבר מתבטא גם בעליית ערך הדירה באופן משמעותי יותר (בקומות הגבוהות).
ועל אף זאת, התמורות הן אחידות, ולא מקובל שמישהו מקבל תמורה עודפת (אלא במקרים חריגים מאוד).
כך או אחרת, את תקבלי תקרה יצוקה חדשה, וככל הנראה גם גבוהה יותר מגובה תקרת הדירות הקיימות.

שיהיה המון בהצלחה.