$
משפט

דיירים התנגדו לפרויקט תמ"א 38 בגלל 3 מ"ר

לפני כשנה הגישו בני זוג ערעור על החלטת המפקחת על המקרקעין בת"א המאשרת פרויקט חיזוק לפי תמ"א 38/1 בבניין שלהם. השופטת דחתה את טענותיהם והדגישה כי 96% מדיירי הבניין היו מרוצים מהתכנית שהגיש היזם

עו"ד נתן שטיינברג 12:1306.12.16

דיירי בניין בן 3 קומות ברחוב ברלינר ברמת אביב בתל אביב ביקשו לבצע בו פרויקט תמ"א 38/1  וחתמו לצורך כך על הסכם מול חברה יזמית. החברה הכינה תוכנית שכללה חיזוק ושיפוץ הרכוש המשותף, הוספת מעליות, הרחבת הדירות הקיימות ובניית דירות חדשות. התוכנית קיבלה היתר בנייה מהוועדה המקומית בשנת 2013.

 

23 מבין 24 בעלי הדירות בבניין אישרו את התוכנית, אך בעלי דירה אחת בבניין התנגדו ודרשו תוספת ייחודית של כ-3 מ"ר לדירתם.

 

רוב דיירי הבניין נאלצו להגיש תביעה למפקחת על המקרקעין בתל אביב בה ביקשו לאשר להם את הפרויקט על אף ההתנגדות. תביעתם התקבלה באוגוסט 2015 אך בני הזוג הסרבנים לא ויתרו והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

 

לדבריהם, למפקחת לא הייתה סמכות לדון בתביעה מאחד שלפרויקט לא היה היתר בנייה בתוקף או לכל הפחות היתר בתנאים בתוקף. הם טענו כי על היתר הבנייה שניתן לפרויקט הוגש ערר לוועדה המחוזית שהתקבל בחלקו ועדת הערר הורתה ליזם לתקן את התוכנית כך שהמרפסות המתוכננות יבוטלו או לא יחרגו מקו הבניין. בנסיבות אלה, טענו המערערים, המשיבים היו צריכים להגיש בקשה חדשה להיתר.

פרויקט תמ"א 38 (ארכיון) פרויקט תמ"א 38 (ארכיון)

 

טענה מרכזית נוספת של המערערים הייתה שהתוכנית נוגדת מגבלות חדשות שפרסמה הוועדה המחוזית. לדבריהם, מאחר שהמגבלות פורסמו לפני שהמפקחת נתנה את פסק דינה, לא היה מקום לאשר את הפרויקט מבלי להתחשב במגבלות הללו.

 

עוד נטען כי המפקחת לא התייחסה לתכנית חלופית שהגישו לה המערערים ולא הכריעה איזה מבין שתי התכניות עדיפה, וכי כיוון שהתכנית פוגעת בשוויון בין הדיירים היה מקום לפסוק להם פיצוי כספי.

 

המשיבים, יתר בעלי הדירות בבניין, טענו כי החלטת ועדת הערר רק הוסיפה תנאי להיתר הקיים ולא ביטלה אותו. עוד לטענתם, תוכניתם תואמת את המגבלות החדשות שפורסמו ע"י הוועדה המחוזית ובכל מקרה, התכנית שלהם אושרה על ידי 96% מדיירי הבניין בעוד שתוכנית המערערים לא זכתה לתמיכה של אפילו דייר אחד.

 

היתר הבנייה – בתוקף

 

השופטת יהודית שיצר הבהירה כי היתר בנייה בתוקף מהווה תנאי להגשת תביעה נגד דיירים סרבנים לפי חוק החיזוק, אך אין יסוד לטענת המערערים שההיתר שניתן למשיבים בוטל. לדבריה, ועדת הערר רק הוסיפה תנאי להיתר הקיים ובנסיבות אלה המשיבים לא היו צריכים להגיש בקשה להיתר חדש אלא רק לתקן את הבקשה הקיימת.

 

באשר למגבלות החדשות שפרסמה הוועדה המחוזית, השופטת ציינה כי אין להן רלוונטיות להליכים המתנהלים בפני המפקחת שכן מדובר בשינויים במישור התכנוני ואילו המפקחת עוסקת אך ורק בהיבט הקנייני שבמערכת היחסים בין הדיירים.

 

עוד היא קבעה כי התנגדות המערערים לתכנית המשיבים נובעת רק משינוי אחד קטן – רצונם בתוספת של 3 מ"ר לדירתם. תוספת זו חורגת מהזכויות לפי תמ"א 38 ולשם כך נדרשת הסכמת בעלי הדירות – והסכמה כזו לא ניתנה אף לא על ידי דייר אחד.

 

השופטת הוסיפה כי מאחר שהמערערים לא תבעו פיצוי בהליך לפני המפקחת וממילא לא הוכיחו את טענת אי השוויון – אין מקום לפסוק להם פיצוי.

 

בנסיבות אלה דחתה השופטת את הערעור וחייבה את המערערים בהוצאות של 20,000 שקל.

 

לפסק הדין

 

• ב"כ המערערים: עו"ד בנימין לוין

• ב"כ המשיבים: עו"ד אלודי קלימי, עו"ד נדב אברמוביץ

 

* עו"ד נתן שטיינברג מייצג בפרויקטים של תמ"א 38

** הכותב לא ייצג בתיק

 

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x