לא כל מי שמוכר נכס נדל"ן או שמגיש בקשת לקבלת היתר בנייה מודע לתשלום אות יכולה לדרוש הרשות המקומית של היטל השבחה. זהו היטל שנקבע בתיקון לחוק התכנון והבנייה בשנת 1981 והוא מוטל על שווי מקרקעין בעקבות אישור תכנית או התרת שימוש חורג או בעת מתן הקלה וגובהו הוא חצי משווי ההשבחה של הנכס כפי שקובע השמאי מטעם הרשות המקומית בחוות הדעת שלו. בעיר תל אביב גובה הוועדה המקומית היטלי השבחה לאחר אישור תוכנית הרבעים. ישנם מקרים ברובעים 3 ו-4 , הנמצאים עדיין לפני הכרעה של ועדת הערר, שהיטלי השבחה שדרשה הוועדה המקומית של עיריית תל אביב צומצמו באופן משמעותי על ידי שמאים ואפילו בוטלו. רובע 3 תחום בין נחל הירקון מצד צפון, רחוב בוגרשוב מצד דרום ומכיוון מערב של רחוב אבן גבירול. רובע 4 נמצא גם בין נחל הירקון מצד צפון ורחוב בוגרשוב מצד דרום אך מצד מזרח של רחוב אבן גבירול. כאשר מדברים על היטלי השבחה הנובעים תוכנית השימור של תל אביב, היקף של יותר מרבע מיליארד שקלים, ובעלי הזכויות דורשים מהוועדה המקומית פיצויים בהיקף של 2.5 מיליארד שקלים. בעקבות כך שעיריית תל אביב-יפו אינה יכולה לממש את קבלת התשלום של היטל השבחה כאשר מדובר בפרויקטים של תמ"א 38 בתל אביב, היא מקדמת את התוכניות שלה בנושא של גביית היטלי השבחה בסכומים גבוהים, כאשר החלה ליזום על פי חלוקה גאוגרפית של העיר, תוכניות המקנות זכויות בניה. מאז שקבעה העירייה היא שולחת לכל נכס נדל"ן דרישה לתשלום של היטלי השבחה המגיע עד לגובה של 15 אחוזים משווי הנכס.
|