על פי מחקר של מכון ירושלים לחקר מדיניות, יש בעיר ירושלים עתודות קרקע המיועדות לבנייה חדשה בכמות נמוכה מאוד מצורכי העיר, כאשר רק 2 אחוזים מהמלאי התכנוני הארצי נמצא בירושלים והיא נמצאת במקום העשירי בכמות של עתודות קרקע לפי ישובים. לדברי יאיר אסף־שפירא, חוקר במכון, נראה שאין בעיר יחידות דיור מתוכננות ובפרט לא יחידות מתוכננות בתוקף, מה שמוביל למסקנה כי שיהיה קשה ליישם מדיניות של צמצום ההגירה השלילית מהעיר ירושלים. מהבדיקה עולה כי מספר יחידות הדיור הגדול יותר לא נמצא בערים הגדולות אלא בערים כמו אשקלון, שבה יש עתודות קרקע ליותר מאשר 27 אלף דירות מתוכננות מתוכם כ-20 אלף דירות עם תוכנית שהיא מאושרת. גם בעיר קרית אתא יש עתודות קרקע גבוהות כמו גם בעיר לוד. יש נקודת אור שיכולה לשנות את התמונה והיא התחדשות עירונית, שאינה כלולה בחשבון של עתודות קרקע. בתוכנית האב יש פוטנציאל של כ- 25 אלף יחידות דיור במסגרת התחדשות עירונית בירושלים, כאשר הערכה היא כי 40-50 מהן אכן יתממשו. בנושא תמ"א 38 בירושלים, יש על פי הערכה כמה אלפי יחידות דיור הנמצאות בהליכים. לכן המסקנה היא כי יש להאיץ את הליכי התחדשות עירונית תוך שיתוף הציבור על מנת לחסוך הליכים מעכבים כדוגמת התנגדויות, עררים או עתירות משפטיות שהם הגורמים הגורמים לכך שפרויקטים רבים של התחדשות עירונית בירושלים נגררים במשך שנים ומגיעים לבתי המשפט. נקודה נוספת אותה מדגיש אסף־שפירא, היא שיתוף פעולה בין ירושלים לבין הערים הסובבות אותה, כדוגמת מבשרת ציון, מעלה אדומים, או אפרת, מה שימשוך אוכלוסייה ויעבוד לטובת ירושלים.
|