הוועדה המחוזית תל אביב פרסמה בשנת 2016 הגבלות בנייה באזור "העיר הלבנה" לאחר שאונסק"ו הכריזה בשנת 2003 עליה כאתר מורשת עולמית. הגבלות אלו תקפות עד אשר תושלם תוכנית מתאר מקומית לשטח בו נמצאים מרבית מבני "העיר הלבנה". אחת ההגבלות הייתה טווח החריגה האפשרי מקווי המתאר החיצוניים של הבניינים וכן הגבלה של הגובה לתוספת הבנייה. יזמית שתכננה לבצע פרויקט תמ"א 38, ביקשה היתר לחריגה מהמגבלות שנקבעו על ידי הוועדה המחוזית תל אביב, הן בקווי המתאר החיצוניים של הבניין והן בגובה הבניין מהנימוק שהחריגה נדרשת לצורך הוספת הממ"דים לדירות וכן כדי למגן את יסודות הבניין. לטענת היזמית, הדיירים לא יסכימו לאשר את הפרויקט במגבלות הקיימות. הוועדות המקומית והמחוזית לא נענו לבקשה בשח החשיבות שישמר המרווח הקדמי בחזית הבניינים נקי מבינוי. עוד ציינו בוועדות שצפוי שתהיה הקלה בעניין קווי המתאר הצדיים והן האחוריים של המבנים ומשום כך הבקשה בהקשר זה מתייתרת. הוועדות גם ציינו שלא ייאשרו לחרוד ממגבלת הגובה של המבנה כדי שתישמר חזית אחידה לרחוב. היזמית הגישה ערר בעניין זה לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. הערר נדחה על ידי ועדת העררים שציינה כי גברה המודעות לשימור מבנים בעלי מאפיינים ייחודיים, ובכלל זה המבנים של "העיר הלבנה". הוועדה בראשות אורית קוטב נימקה זאת בכך שהשיקולים אשר בבסיס תמ"א 38 עומדים לאיזון אל מול הצורך לקיים תכנון כולל ואחיד במקומות שיש בהם מאפיינים ייחודיים, הן היסטוריים והן ארכיטקטוניים. לדעתה של הוועדה המגבלות שנקבעו מהוות איזון סביר בין הצורך ביישום תמ"א 38 לבין שיקולים תכנוניים.
|