לתושבים משכונת מקור חיים בעיר ירושלים פעלו לקידום פרויקט של תמ"א 38, התברר כי אחד הבניינים בנוי על חלקה של שלושה דונם אשר רשומה על שם היורשים של שתי אחיות ובכך נמנע קידום הפרויקט וזה נגרם בשל טעות של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). האחיות רכשו מבנה קטן בחלקה אך היא נרשמה כולה על שם שתי האחיות. דיירי הבניינים הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים כנגד רמ"י בה טענו שלא ייתכן שחלקה שהיא מפוצלת לשטח ציבורי פתוח, למגורים ולדרך, תירשם כולה על שתי האחיות. רמ"י הכירה בטעות והצהירו כי הרישום לא משקף את הזכויות שנמכרו לאחיות. מנגד טענו היורשים שהם הסתמכו בתום לב על הרישום ולפיכך הם זכאים להחזיק במלוא השטח. לשופטת בן-אור הוצגו מסמכים כי רמ"י לא התכוונה למכור את מלוא החלקה ושהיא הייתה מודעת לטעות אך נמנעו מביצוע הליכים כנגד היורשים. השופטת לא קיבלה את טענת יורשיה של שתי האחיות כי הם רכשו את החלקה מבלי להיות מודעים לטעות, ובכך מנעו את האפשרות לתקן את הרישום השגוי, וזאת לאחר שבהסכם על חלוקת הירושה נרשם במפורש כי ישנה חוסר התאמה בין היקף הזכויות לבין מה שרשום בטאבו. עוד ציינה כי היורשים הסתירו את העובדה שנחתם הסכם עם עיריית ירושלים שאפשר לה לפתח, ללא תשלום, את החלק הציבורי בחלקה. השופטת בן-אור ציינה את אוזלת ידם של גורמים ברשות מקרקעי ישראל, אשר לא עשו דבר כדי לתקן את הטעות, למרות שהיות מודעים לה במשך שנים וחייבה אותה בהוצאות ושכר טרחה של 30 אלף שקלים ואת היורשים חייבה לחתום על כל הסכם שיידרשו וכן חויבו ב- 50 אלף שקלים.
|