תמ"א 38 נוצרה בשנת 2005 כדי לאפשר מיגון בפני רעידות אדמה של מאות אלפי בניינים בישראל. המטרה המקורית שלה לא היתה, להוסיף קומות למבנים הקיימים או מעליות, חניות, לובי וכדומה. מטרתה הייתה להתכונן לאפשרות, שלדעת המומחים היא סבירה מאוד, שבמהלך השנים הקרובות תהיה רעידת אדמה קטלנית בארץ. כמו איטליה, שחוותה רעידת אדמה חזקה לאחרונה, ושהיו בה רעידות אדמה שבהן נהרגו רבבות אנשים במהלך השנים, גם בהיסטוריה שלנו יש רעידות אדמה כאלה. לפי הסטטיסטיקה של 2,000 שנים בהן מתועדות רעידות האדמה, מידי 100 שנה לערך מתרחשת רעידת אדמה קטלנית בארץ כאשר האחרונה שבהן היתה בשנת 1927, אז היו בארץ כרבע מיליון תושבים והעיר תל אביב היתה קטנה וגם אז הי מאות הרוגים, בעיקר בערים טבריה, לוד ובעיר רמלה. כיום, כאשר יש 9-10 מיליון תושבים, כאשר רובם הגדול נמצא בישובים צפופים בגוש דן, בעיר חיפה ובעיר ירושלים. התרחישים מדברים, אלפי נפגעים ועל נזקים גדולים ברכוש ותשתיות. אבל מקבלי ההחלטות ממשיכים להתייחס לתמ"א 38, כאל מכשיר נוסף שיביא להגדלת מלאי הדיור בארץ. חילוקי הדעות בין מטה הדיור לבין העיריות, עוסק בשאלה של הרחבת הזכויות של התמ"א ושוכחים כי המטרה האמיתית של תמ"א 38 הוא מיגון רעידת אדמה. יש לעלות לדיון את הבעיה שהבניינים שבהם בוצעו פרויקטים של תמ"א 38 במהלך העשור האחרון, נמצאים דווקא באזורים שאינם נמנים על אלה המועדים לפורענות, כדוגמת אלה הנמצאים על השבר הסורי אפריקני כדוגמת טבריה, צפת, בית שאן, קרית שמונה שבהם ערכי הקרקע נמוכים ולכן אינם כדאיים ליזמים.
|