תמ"א 38 נועדה לאפשר את חיזוקם של הבניינים שנבנו לפני שנת 1980 כדי שיוכלו לעמוד בפני רעש אדמה העלול להביא לקריסתם. בעלי הנכסים מקבלים תמריץ במסגרת תמ"א 38, בצורה של היתר לתוספת בנייה, כאשר הם יכולים להעביר את הזכויות האלה לקבלן שבתמורה לכך יחזק וישפץ את הבניין. כדי שתהליך כזה יתבצע בבניין משותף, נדרשת הסכמה של לפחות שני שלישים של בעלי הדירות. ישנם מקרים שאפילו בעל דירה אחד יכול להכשיל את ביצוע הפרויקט, מכוון שהתנגדות שלו לביצועו, ירתיע יזמים מלבצע את הפרויקט מכיוון שהתנגדות כזאת עלולה לגרום למכשולים ולעיכובים בתהליך מה שמוביל להפסדים כספיים לאותו יזם. דוגמא למכשולים כאלה היא הגשת צו מניעה לצורך עיכוב הבנייה. כדאי לנסות לגשר על הפערים בין בעלי השירות ולהגיע להסכמה עם כולם לפני שפונים להליכים משפטיים, למשל על ידי הסכמות לשינויים בתוכנית העבודה, כדי להקל על ההשלכות של השיפוץ ובכך לשכנע את המתנגדים להסכים לביצוע הפרויקט. אם גם הניסיונות להגיע לעמק השווה כשלו, ולא התקבלה הסכמתם של כל בעלי הדירות, ניתן לתבוע את בעלי הדירות המתנגדים, אצל המפקח על המקרקעין שהוא מוסמך לאשר ביצוע פרויקט כזה גם ללא הסכמת של כל בעלי הדירות, אם ישתכנע שההתנגדות אינה מבוססת דיה על טיעונים לגיטימיים.
|