רעידת האדמה באיטליה, שהתרחשה השבוע גבתה מאות קורבנות. הקרבה של יישובים בישראל לשבר הסורי-אפרקני מעלה שוב את השאלה האם נערכים בישראל לרעש אדמה. ביישובים אלה הנמצאים בפריפריה רבים מהמבנים הם ישנים נבנו עם קום המדינה. היערכות כזאת החלה כבר לפני עשור על ידי החלטת המדינה לאפשר תכנית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, זוהי תמ"א 38 אשר במסגרתה ניתן לבצע חיזוק מבנים שנבנו לפני שנת 1980. הבעיה בתכנית היא שהיא לא מתאימה לישובי הפריפריה כמו בית שאן, צפת או ירושלים. לדברי צורי בר, מנהל זרוע ההתחדשות העירונית בחברת אפגד, ישנם שלוש סיבות שבגללן מתעכב קידום פרויקטים של חיזוק מבנים בפריפריה. אחת מהסיבות לכך היא הכדאיות הכלכלית של היזמים, למרות שגם באזור המרכז הם נתקלים בחסמים. סיבות נוספות לעיכוב הן דיירים סרבנים והחלטות של הרשויות המקומיות. עו"ד אברהם ללום, סבור כי רעידת האדמה באיטליה מהווה תמרור אזהרה ועל שר האוצר ושרת המשפטים לוודא כי נקבעה מדיניות ברורה לתמ"א 38 בקשר לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה ומיגון מפני טילים. גידי רבינוביץ' מחברת קרן נדל"ן מדגיש כי חיזוק מבנים הוא עניין של הצלת חיים וצריך לברר למה מאות תוכניות הנמצאות בוועדות התכנון אינן מקודמות. חיים מאירוביץ, מקבוצת מאירוביץ-גלנור, מזכיר כי לפי הסטטיסטיקה, מדי מאה שנה לערך אירעו רעידות אדמה קטלניות כמו אלה שגרמו נזקים גדולים בערים טבריה, בית שאן, צפת, רמלה ועוד, אך רק אלפי דירות בודדות, הנמצאות רובן בגוש דן, חוזקו. ד"ר אמיר זיו-אב, מחברת זיו-אב הנדסה ושהיה לשעבר מדען ראשי במשרד התחבורה, מציע כי במסגרת תוכנית המתאר למיגון מבנים, יש להתייחס רק לאזורים המועדים להינזק ברעידות אדמה לדוגמא קריית שמונה, צפת, בית שאן, ים המלח ואילת ובהם להתייחס רק למבנים בני 4-5 קומות אשר נבנו לפני 1980.
|