פרסומי התחדשות עירונית ותמ"א 38



פבר19
מחקר על שימוש בהתנגדויות לפרויקטים של בנייה
TheMarker
כאשר מוצגת תכנית בנייה עתידית לציבור, ישנה אפשרות לגורמים השונים להגיש התנגדות לתכנית ומטרת מתן האפשרות הזאת היא לאפשר להם להביע את דעתם ובכך לממש הליך דמוקרטי שבו השלטון קשוב לצרכי האזרחים ומתחשב בדעתם. אם מדובר על פרויקט של תמ"א 38, מתעוררות בעיות של מטרדים כמו אבק בזמן הבנייה, או השפעה של מגדל גבוה על הדיירים בבניינים הסמוכים, או השפעה על עומס בתחבורה או נזק שייגרם לעסק. בפינוי-בינוי יש בעיה של פרויקט שנכפה על תושבי מתחם שלם. במקרים כאלה מוגשת התנגדות על מנת שוועדת התכנון והבנייה תשמע את דעתם בעניין. האדריכלית ד"ר טליה מרגלית ערכה בשנים האחרונות מחקר יחד עם הסוציולוגית ד"ר אריאנה קמפ מאוניברסיטת תל אביב הבוחן את תרבות התכנון דרך מוסד ההתנגדויות. במדגם שבוצע בשמונה ערים בין שנת 2010 ל-2013 הן ניסו להבין את השפעת המחאה החברתית בשנת 2011 על מאפייני ההתנגדות, ההחלטות והתשובות. המחקר נעשה בשמונה ערים: תל אביב, פתח תקוה, חולון, באר שבע, אשקלון, לוד, נצרת, שפרעם, קריית מוצקין. על פי תוצאות המחקר מתברר שפחות מ-5 אחוזים מההתנגדויות שהוגשו על ידי שכנים, תושבים או אנשים פרטיים אכן מתקבלות, לעומת 15 אחוזים מההתנגדויות שהגישו יזמים ו-40 אחוזים של נציגי הרשויות התקבלו. כך למשל בבאר שבע לפרויקט של פינוי-בינוי שבו אמורים לפנות 160 יחידות דיור לשם בניית 1,174 יחידות דיור חדשות הוגשו 3 התנגדויות בלבד.
למאמר המלא