עמית שלום רב, מטרתו של חוק המארגנים (חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), תשע"ז-2017), הינו הסדרת הסוגיה הפרוצה של מארגנים (מעכרים או חעפרים כפי שחלקנו מכנים אותם) שמחתימים בעלי דירות במתחמים של התחדשות עירונית (תמ"א 38 ופינוי בינוי) על כתבי הסכמה/הסכמים מבלי להסביר להם את תוכן הדברים ומבלי לתחום את ההסכמות לפרק זמן ידוע מראש. החוק מטיל על המארגן התחייבויות רחבות לאורך כל שלבי הטיפול - קודם להחתמת כתב הסכמה או הסכם לארגון כפי שהוא מוגדר בחוק - חובת כינוס אספה של בעלי דירות, כמות בעלי הדירות שצריכים להשתתף באותה אספה ותוכנה של אותה אספה; צורתו ותוכנו של ההסכם והנושאים שיש לגלות במסגרת אותו הסכם; תוקפו של ההסכם והתנאים להארכת תוקפו ועוד כהנה חובות המוטלות על המארגן וממסדות את הקשר בינו לבין בעלי הדירות. האמור הינו כמובן 'על קצה המזלג' שכן החוק מכיל עשרות הוראות ברמת פרוט גבוהה. החוק אינו מגדיר את מהו שכר הטרחה של המארגן ואף אינו מחייב ששכר הטרחה ישולם על ידי צד שלישי, אולם מחייב לגלות לבעלי הדירות פרטים בנושא שכר הטרחה חכבר במסגרת האסיפה הראשונה ככל והם ידועים באותה עת. חוק המארגנים גם קובע הוראות מעבר לגבי הסכמים אשר נחתמו לפני שהחוק נכנס לתוקף 7.2017. מאז חקיקתו של החוק ניתן לראות מגמה של שיפור בפעילותם של המארגנים. אותם מארגנים חעפרים הולכים ונעלמים מהשוק ונותרים אותם מארגנים רצינים ואחראים אשר פועלים בצורה אחראית ורצינית לקידום האינטרסים של בעלי הדירות. בברכה, אילן גלזר, עו"ד
|