ועדות התכנון והבנייה לקחו את הפגיעה הקשה באיכות חיי השכנים ובערך הדירות שלהם – ואישור תוכנית החיזוק בבניין הסמוך היה סביר. כך נקבע לאחרונה בפסק דין עקרוני.
השופטת ארנה לוי מבית המשפט המחוזי בתל-אביב הסכימה שפרויקט תמ"א 38 ברחוב פנחס רוטנברג ברמת גן עשוי לפגוע בשכנים מהבניין הסמוך עקב חסימה של כניסת אור ואוויר, ופגיעה בפרטיות. עם זאת, היא קבעה כי האינטרסים שלהם נדחים מפני האינטרס החשוב שבחיזוק בניינים מפני רעידות אדמה.
בינואר 2017 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת גן תכנית חיזוק לפי תמ"א 38 שלפיה יתווספו לבניין ישן ברחוב פנחס רוטנברג עוד 2.5 קומות וכן תיבנה בו מעלית, ממ"דים ומתקני חנייה.
השכנים מהבניין הסמוך – שנבנה ב-1999 ולא זכאי לעבור תמ"א 38 התנגדו לבנייה הן בוועדות התכנון והן בבית המשפט המחוזי. טענתם המרכזית הייתה כי הבנייה תגרום חסימה משמעותית של כניסת אוויר ואור לדירותיהם ואף תפגע בערכן ובפרטיותם.
השכנים אף התלוננו על כך שהתוכנית המוצעת לא מתמודדת עם מצוקת החנייה בשכונה ולא נשקלו אפשרויות בנייה שונות, שיפחיתו את הפגיעה בזכויותיהם.
אלא שוועדת הערר המחוזית ציינה כי הפגיעה שתגרור התוכנית אינה מצדיקה למנוע מבעלי הדירות בבניין הישן את הזכות לבצע תמ"א 38, והיא אף הציעה לבחון אם יש אופציה לכלול בפרויקט גם שיפוץ מסוים בבניין של העותרים לצורך הוספת חלונות.
הוועדה ציינה עוד שאי אפשר לערוך שינויים בתוכנית עקב אילוצים תכנוניים שונים.
פרויקט מציל חיים
השופטת לוי ציינה כי בית המשפט אינו רשאי להתערב בהחלטות מקצועיות של גופי התכנון אלא במקרים שנפל בהן פגם חוקי או שהן אינן סבירות באורח קיצוני.
לשיטתה, המקרה הנוכחי אינו מקרה שעונה על כלל הלכתי זה. השופטת קבעה כי העותרים מתלוננים בעצם על החלטה מקצועית טהורה – שהיא לא מוסמכת להתערב בה, שכן בית המשפט אינו מחליף את שיקול הדעת המקצועי של מוסדות התכנון.
השופטת אף ניתחה בעצמה את התוכנית ומצאה כי ועדת הערר התייחסה בכובד ראש לטענות שהעלו העותרים, וכי אישור התוכנית ניתן רק לאחר שבוצע איזון של כל השיקולים הרלוונטיים.
באופן כללי, השופטת ציינה כי פרויקטים של תמ"א 38 בהכרח טומנים בחובם סכנה של התנגשות בין זכויות ואינטרסים. מוסדות התכנון הם שאמורים לאזן ביניהם, כשלנגד עיניהם עומדת מצד אחד ההבנה שתמ"א 38 נועדה להציל חיים ומצד שני היא גם עשויה לפגוע בזכויות קנייניות ובאיכות החיים של השכנים.
בעניינם של העותרים נראה שנערך האיזון ההולם, ולכן למרות הפגיעה הלא פשוטה בהם, האינטרסים הגלומים בתמ"א 38 עדיפים כאן על פני האינטרס של העותרים.
לפיכך העתירה נדחתה והשופטת חייבה את העותרים ב-9,000 שקל הוצאות משפט.
• ב"כ העותרים: עו"ד שרון גלילי, עו"ד דורית דגן
• ב"כ המשיבים: עו"ד מורן גור, עו"ד אור דבוש דבורי
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
|