תמ"א 38 נועדה לחזק מבנים בכדי שיוכלו לעמוד בפני רעידת אדמה כאשר בתהליך הזה גם משפצים את הבית וזוכים גם בזכויות בניה. לכן בעבר נהוג היה לחשוב על פינוי בינוי ועל תמ"א 38 כשני מסלול שונים של התחדשות עירונית כאשר בתהליך של פינוי בינוי מפנים את הדיירים, הורסים את הבניין ובונים בניין אחר תחתיו. כאשר נכנס בשנת 2011 התיקון השני של תמ"א 38 (תמ"א 38/2) המאפשר גם הוא להרוס בניין ולקבל את תנאי תמ"א 38 הרגילה, בבניית הבניין החדש, מתוך הנחה שבניית בניין מחדש עדיפה על חיזוק קיים, ההבדלים בין שני התהליכים החלו להיטשטש. עדיין קיימים הבדלים לא קטנים בין שתי השיטות והם באים לידי ביטוי בתהליכים שיזם תמ"א 38 צריך לעבוד לעומת יזם פינוי-בינוי. ראשית כאשר מדובר בתמ"א 38 יש לקבל היתרי בנייה ואילו בתהליך של פינוי בינוי מדובר בתוכנית. תמ"א 38 מתייחס לבניין בודד ואילו פינוי-בינוי למספר מבנים וגם תוספת הדירות בפרויקט של פינוי-בינוי היא גדולה ויכולה להגיע לכדי מאות דירות לעומת תמ"א 38/2 שבה נוספים 18-25 דירות ביחס למספר הדירות שהיו קיימות בבניין שנהרס. התהליכים הנדרשים להוצאת היתר עבור תמ"א 38/2 הם קצרים יותר ונמשכים כשנה לעומת התהליכים של אישור פרויקט פינוי־בינוי הנמשכים כ-5 שנים. במסלול של תמ"א 38 ניתנות הטבות במסים ובתכנון לעומת פרויקטים של פינוי בינוי שאינם עונים אל תנאי הסף – להם לא ניתנות הטבות כאלו.
|