מתברר כי תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים שיעמדו בפני רעידות אדמה – תמ"א 38 – שהוכנה על ידי האדריכל יונה פיטלסון ואושרה על ממשלת ישראל בשנת 2005 איננה עומדת בייעוד שלה. תמ"א 38 קודמה באזורים שבין אשדוד לבין חדרה ואפילו ניתן לומר שבין ראשון לציון לבין הרצליה ששם הסיכון הקיים מפני רעידות אדמה הוא קטן ביחס לאזורי הפריפריה אשר רמת הסיכון בה גבוהה בהרבה, בשל מיקומם הגאוגרפי. תמ"א 38 נועדה לתת תמריצים כלכליים על ידי מתן זכויות בנייה ליזמים ולקבלנים כדי שהם יחזקו את המבנים הזקוקים לחיזוק על מנת שיעמדו בפני רעידות אדמה. הבעיה היא שהתמריצים האלה אפקטיביים בעיר כמו רמת אביב מכיוון שתוספת של 2.5 קומות מאפשרים ליזמים ולקבלנים להגיע לכדאיות כלכלית, מה שלא קורה בערים כדוגמת טבריה או צפת. תמ"א 38 נותנת אולי איזה מענה למצוקת הדיור באזורי הביקוש, זוהי אינה המטרה שלשמה היא אושרה. על ממשלת ישראל לשנות את תמ"א 38 כדי ליצור תנאים נאותים עבור היזמים לממש את חיזוק המבנים בפריפריה, מכיוון שלא ניתן לדרוש מהיזמים והקבלנים להתגייס למשימה לאומית של חיזוק המבנים בפריפריה מבלי שתהיה להם תועלת כלכלית מכך. גל רעידות האדמה שפקד את ישראל בציר הסורי-אפריקאי בתקופה האחרונה, מחייב את הרשויות המתאימות – משרד הבינוי והשיכון, מטה הדיור, רשויות התכנון – להכין תכנית שיש בה הקלות ותוספות כדי שיהיו תנאים כאלה בפריפריה שליזמים וקבלנים יהיה כדאי לחזק שם מבנים. כדי לעשות זאת הממשלה צריכה להעמיד תקציבים אשר יחוללו את השינוי כדי שכאשר תגיע רעידת אדמה גדולה, הצפויה לקרות בכל 100 שנה בממוצע, המבנים יהיו מחוזקים גם באזורי הפריפריה.
|