יואב גלנט, שר השיכון, אמר ל"ישראל היום" כי כבר בעשור הקרוב יהיו התחלות הבנייה בתהליכים של התחדשות עירונית, קרוב ל-20 אחוזים מכלל התחלות הבנייה. מאז נכנס גלנט לתפקידו, ישנה תנופה משמעותית בתחום של התחדשות עירונית כאשר בשנת 2017, בעיר חיפה אושרו לבנייה 623 יחידות דיור, בעיר נתניה 333 יחידות דיור, רמת גן – 246 יחידות דיור, קריית גת 233 יח"ד, בערים רעננה, פתח תקווה, ירושלים 126-154 יח"ד, בת ים – 29 יח"ד. בשנת 2015 כמעט שהוכפלה כמות יחידות הדיור שאושרו במסגרת תכניות פינוי־בינוי לעומת מספר יחידות הדיור שאושרו בשלוש השנים הקודמות. במרחב שבין העיר רחובות לעיר בית שמש ייבנו 9,500 דירות במקום הבניינים שבהם 1,300 דירות כיום. לדברי גלנט התושבים יקבלו פטור מארנונה למשך שנים במסגרת תכניות של התחדשות עירונית. בעיר תל אביב יש פוטנציאל גדול שלבנייה למשל בשכונת יד אליהו שם יש כיום בניינים בני 2-3 קומות אשר נבנו בשנות השישים, ושם ניתן להוסיף 50,000 יחידות דיור. האתגר הגדול של התחדשות עירונית היא ליצור מכנה משותף שיתאים לארבעת השותפים לתהליך: הדיירים, העירייה, המדינה והקבלן. בקו שבים פתח תקווה, דרך תל אביב ועד בת ים, יש פוטנציאל של עשרות אלפי יחידות דיור. גלנט ציין את השימוש שנעשה במנגנון של "קרקע משלימה" שבעיר רחובות המדינה כבר השתמשה בו, כאשר ליזמים הוצעה קרקע משלימה בעסקת חבילה, כדי לתת להם תמריץ לבנות באזור שיש בו ביקוש נמוך באופן יחסי. זו דרך לאפשר לבצע התחדשות עירונית גם בפריפריה, ולדוגמה, יזם שיבצע פרויקט של התחדשות עירונית בחצור הגלילית יקבל אישור לבניה בעיר באר שבע.
|