בשנת 2009 חתמו בעלי דירות ברחוב בזל על הסכם עם חברה יזמית לפיו היא תבצע חיזוק המבנה במסגרת פרויקט של תמ"א 38. חלק מבעלי דירות לא נתנו את הסכמתם לביצוע הפרויקט ולפי ההסכם הייתה אמורה החברה היזמית להביא לכך שתוך 12 חודשים מאז חתימת ההסכם, היא תשיג את אישור המתנגדים או לחילופין היא תדאג לקבל את אישור המפקח על המקרקעין. עוד בהסכם נקבע שהחברה היזמית תשיג היתר בנייה בתקופת זמן של 12 חודשים ממועד קבלת האישור מהמפקח או מבעלי הדירות המתנגדים. בעלי הדירות טענו כי החברה לא עמדה בהתחייבויותיה לפי ההסכם. בשנת 2012 השתכנעו בעלי הדירות, בעקבות פגישה עם נציגי החברה היזמית, לקבוע לוח זמנים חדש בהתאם להבטחות הנציגים, אך גם לאחר תוספת הזמן שקיבלה החברה, לא חלה התקדמות לטענת בעלי הדירות. בשנת 2014 והם פנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב לדון בבקשה לביטול ההסכם. החברה היזמית טענה מנגד שהיא עמדה בחובותיה על פי ההסכם מאחר והיא ביצעה בדיקות הנדסיות, וכן מדידות במבנה המשותף. החברה היזמית גם טענה שבעלי הדירות שלחו הודעה על ביטול ההסכם, עוד לפני שעבר הזמן עליו הוסכם בהסכם. השופטת, דפנה אבניאלי, השתכנעה שטענות החברה היזמית כי עמדה בתנאי ההסכם רחוקה מהמציאות ושהיא לא מילאה אחת התנאים שנקבעו בהסכם והורתה לבטל את ההסכם. היא ציינה שמעדותו של מנהל החברה היזמית עלה שלא היה לחברה ניסיון קודם בביצוע פרויקטים מהסוג הזה. השופטת אבניאלי קבעה כי החברה היזמית תישא בהוצאות המשפט בסכום של 30 אלף שקלים.
|