מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי כ-6,000 יחידות דיור קודמו במסגרת התחדשות עירונית בתשעה חודשים של שנת 2016. לדברי האדריכלית רותי הרשקוביץ, המומחית בתחום של התחדשות עירונית, מדובר באחוז אחד מהפוטנציאל הקיים במדינת ישראל של התחדשות עירונית, וזאת לאור החישוב שביצע משרד בר הרשקוביץ אדריכלית, שלפיו ניתן לקדם כ- 600,000 יחידות דיור במסגרת פרויקטים של התחדשות עיורנית. לדברי הרשקוביץ, אם הייתה הממשלה משקיעה כבר לפני עשור, בתקופה שהחל מחסור בדיור, מגבשת תכנית כוללת של התחדשות עירונית, היו מוכנות כבר היום כמאתיים אלף יחידות דיור בעיקר מפרויקטים של פינוי-בינוי. הממשלה, לדעת הרשקוביץ, מעלה פתרונות שהם קצרי טווח כמו מחיר למשתכן או הסכמי הגג שעלותם למדינה מסתכמת במיליארדים, במקום להתרכז בבעיה האמתית שהיא המחסור בדירות באזורי הביקוש, ולכן החמיצה את ההזדמנות למצות בשכונות הוותיקות כמו גם במרכזי הערים, את זכויות הבנייה. גם חיים מאירוביץ, מקבוצת "מאירוביץ-גלנור", המשמש חבר הנהלת התאחדות הקבלנים, חושב שהממשלה יכולה הייתה לקדם בשנים האחרונות עשרות אלפי יחידות דיור באמצעות מטה הדיור ולהשתמש בכלי האפקטיבי של תמ"א 38. לדעתו של מאירוביץ, רק בערים רמת-גן, גבעתיים, בני ברק, י פוטנציאל של כ-40 אלף יחידות דיור, ולפי החישוב הנגזר מנתונים אלה, אזי בכל אזורי הביקוש קיים פוטנציאל של כ- 250,000 דירות ואולי יותר. אך מטה הדיור בזבז זמן יקר במשך שנה וחצי, לדעת מאירוביץ, במאבקים על תמ"א 38 3/א' מה שהפך למאבקים בין הממשלה וראשי הערים, ובין אלה ליזמים, במקום להביא לפריצת דרך משמעותית.
|