מחלוקת בין שלושה בעלי דירות בבניין מגורים ישן ברחוב ויתקין בעיר חיפה הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון. שניים מבעלי הדירות חתמו עם יזם על ביצוע פרויקט של תמ"א 38 לביצוע חיזוק הבניין כאשר היזם יקבל לפי הסכם זה 3 דירות חדשות, כאשר בעלי הדירות שחתמו על ההסכם ויתרו על זכויות הבנייה בגג ובקרקע. בעלי הדירה השלישית התנגדו להסכם אך הוועדה המקומית לתכנון ובנייה דחתה את התנגדותם. אלה פנו לבית המשפט המחוזי בעתירה לקבלת צו אשר שיבהיר כי בעלי הדירות האחרות אינם יכולים להתקשר עם היזם ללא הסכמתם מאחר והם בעלי שליש מזכויות הבנייה. בית המשפט המחוזי קבע כי למפקח על רישום המקרקעין יש את הסמכות לדון בשאלה זו כפי שטענו בעלי שתי הדירות האחרות. המתנגדים פנו לבית המשפט העליון בטענה כי מדובר בשאלה עקרונית האם יש למפקח הזה הסמכות להכריע בעניין גורל זכויותיהם הקנייניות ולכפות עליהם לוותר על זכויות אלה, בעוד שלו יש הסמכות רק לאשר תכנית עבודה של תמ"א 38. השופטים יורם דנציגר, נעם סולברג וענת ברון דחו את הערעור בטענה כי ניתן לעשות שינויים בזכויותיהם הקנייניות אם יש רוב של שני שלישים מבעלי הדירות. אמנם המפקח על המקרקעין יכול לדון בתביעות שהגישו רוב בעלי הדירות לפי סעיף 5 לחוק המקרקעין ולא של המתנגדים, אך יש לו גם הסמכות לדון בסכסוכים לפי חוק החיזוק ולכן כל סכסוך הנוגע לתכנית החיזוק, צריך להתקיים בפניו.
|