הממשלה היא זו שקובעת את הכללים בנושא של התחדשות עירונית ומאפשרת לשוק הפרטי לבצע את העבודה. ואכן ההנחה הרווחת היא שהערוץ הפרטי מתאים יותר למימוש המדיניות, אך ישנם מקרים בהם התערבות של המדינה היא נכונה, וניתן לבצע את זה באמצעות גופים הנמצאים בבעלותה, כך סבור עו"ד ארנון יהב. לדוגמא, באזורים בהם יש דירות הנמצאות בבעלות של חברת 'עמידר', הרבה יותר קל למדינה ליזום ולבצע פרויקטים של פינוי-בינוי או תמ"א 38 באזורים אלה, למשל על ידי קיצור תהליכים. חברת עמידר עוברת שינוי בשנים האחרונות מגוף הפועל לשיכון ותפעול זכאים, לגוף היוזם ופועל לקידום פרויקטים של התחדשות עירונית. התערבות כזאת של המדינה למשל באזורי הפריפריה, בהם אין כדאיות כלכלית ליזמים לבצע את הפרויקטים, תוכל לתת את הפתרון לאזורים אלה. צלע נוספת בתחום ההתחדשות העירונית הן הרשויות המקומיות, אשר גם הן הרחיבו את פעילותן גם בביצוע פרויקטים, אשר מייצרים להן הכנסה נוספת, כמו למשל חברה 'עזרה וביצרון'. הבעיה שצפה ועולה היא החשש מפני פגיעה בתחרות, מאחר והרשות המקומית היא גם האחראית למתן היתרי הבניה ואם חברה שפועלת מטעמה מתמודדת על פרויקט מסוים יכול להיווצר מצב שאותה חברה מתחרה ביזמים פרטיים על אותו הפרויקט.
|