אחת מנקודות המחלוקת בין בעלי דירות בבניין שעובר חיזוק מכוח תמ"א 38, היא התוספת שתיבנה לכל דירה. שתי שיטות החישוב הפשוטות ביותר הן הקבועה והדיפרנציאלית. בשיטה הקבועה מדובר בתוספת קבועה של מספרי מטרים מרובעים לכל הדירות מבלי להתחשב בגודל הדירה והשיטה הדיפרנציאלית מדובר על תוספת המתייחסת לגודל הדירה כאשר בעלי דירות גדולות יותר יקבלו תוספת גדולה יותר. ניתן להסתמך על ההתנהגות שהייתה נהוגה בתחומים אחרים, למשל האם מסי ועד בית שולמו באופן דיפרנציאלי או לא. ליזם בדרך כלל לא משנה איך תתבצע החלוקה ובלבד שהתוספת לא תהיה גבוהה יותר מהשטח המירבי הפטור ממס, שהוא 25 מ"ר. יחד עם זאת, ישנן מגבלות תכנוניות כאשר מחזקים בניין ולא תמיד יכול היזם לשמור על האיזון בין כל בעלי הדירות.
|