פסק דין שניתן בבית המשפט לעניינים מנהלים בחיפה ביטל את החלטת וועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מחוז חיפה, שקבעה כי הוראת המעבר לא תחול על פרויקט של חברת הבנייה "נאות גלבוע ושות'" בקרית אתא. זאת, על אף שהבקשה המקורית להיתר בנייה אושרה על פי הפרשנות המרחיבה של תמ"א 38, בטרם נכנס תיקון 3א' לתוקף.
חברת הבנייה "נאות גלבוע ושות'" רכשה בשנת 2014 מגרש בקריית אתא. לאחר שנה, הגישה בקשה להיתר בנייה לפי תמ"א 38, במסגרתו ייהרסו שני בניינים ויוקם במקומם בניין אחד. בתקופה המדוברת הפרשנות המקובלת בנוגע לפרויקטים של תמ"א 38 הייתה הפרשנות המרחיבה, והיא היטיבה עם מבקשי היתרים, בכל הנוגע למספר הקומות והדירות שייבנו במקום הבניינים שנהרסו.
הוועדה המקומית חיפה אישרה בשנת 2014 את בקשת חברת הבנייה בהתאם לפרשנות המרחיבה, ודחתה שתי התנגדויות שהגישו שכנים, שבעקבות זאת הגישו עררים. בסוף שנת 2016, נכנס לתוקף תיקון 3א', שהוא למעשה "פרשנות מצמצמת" לפרויקטים של תמ"א 38, בנושא שיטת חישוב זכויות הבנייה ומספר הדירות החדשות שניתן לבנות. יחד עם זאת, נקבעה "הוראת מעבר", לפיה בקשות להיתר שאושרו לפני התיקון או שהן תלויות ועומדות, יקבלו זכויות בנייה בהתאם לפרשנות המרחיבה, כלומר המצב שהיה לפני התיקון.
על פי דרישות הוועדה המקומית, הערר של השכנים נגד התוכנית הוקפא, ובהמשך נדרש מחברת הבנייה "נאות גלבוע ושות'" לעדכן את הבקשה להיתר בנייה על פי הפרשנות המצמצמת.
חברת הבנייה הגישה בקשה מתוקנת להיתר בנייה בהתאם לפרשנות המצמצמת של תמ"א 38, אולם לאחר מכן התחרטה וביקשה לדון בעררי השכנים, בהתאם לבקשה המקורית ולפרשנות המרחיבה.
ועדת הערר קבעה בינואר 2018 כי הוראת המעבר לא חלה על בקשת חברת הבנייה, והיא תיבחן בהתאם לפרשנות המצמצמת, ובפועל זה אומר כי היא תוכל לבנות שתי דירות פחות, ובהתאם גם תרוויח פחות מהפרויקט של תמ"א 38.
השופט נאסר ג'השאן מבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה הכריע לטובת חברת הבנייה, ומתח ביקורת על ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה חיפה, ששללה זכויות בנייה באופן בלתי מוצדק.
השופט קבע כי על חברת הבנייה הייתה צריכה לחול הוראת המעבר, משום ההחלטה המקורית ניתנה לפני שתיקון 3א' נכנס לתוקפו.
השופט סבר, בניגוד לוועדת הערר, כי הבקשה המעדכנת שהגישה חברת הבנייה היא לא בקשה חדשה, כי אם בקשת המשך לבקשה המקורית, וכי הוועדה המקומית היא שהנחתה אותה לעדכן את בקשתה.
השופט ציין כי ועדת הערר התעלמה מהתמונה המלאה, ולמעשה "חטאה לאמת". הוא קבע כי הוראת המעבר תחול על בקשת חברת הבנייה, וכעת ועדת הערר צריכה להכריע בערר שהגישו השכנים, בהתאם לפרשנות המרחיבה של זכויות הבנייה, כלומר על פי היתר הבנייה המקורי.
ועדת הערר חויבה לשלם לחברת הבנייה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כ-6,000 שקלים.
שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אילן גלזר
הכותב לא ייצג בתיק
פסקי דין קשורים
נאות גלבוע ושות' חברה לבנין בע"מ נ' המחוזית לתכנון ובנייה ואח'
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
|